1. |
עיר בחושך
03:40
|
|||
|
העיר בחושך דומה לאושר המסתתר בחלון הראווה,
ומתרפק על אבני המדרכה, בבית שממול, בעץ, בדשא,
הוא מתרגל, מתמוסס ונעלם.
ואין בחושך סימן לאושר ואין סימן בחלון הראווה,
ואין מופלא ונשגב בחשכה, בבית שממול נגלה החוסר
המתקדש, מתגדל ושמו רבא
המסה חסרה, בין כוכבית,
האלוהות שבירה וערפילית,
היא מתגלה - לא מתגלה באפילה
החומר נעלם, האין קיים,
היש חובק לא כלום ומאויין,
ואין בדל רמז בחלון הראווה
(ירון פישמן)
|
||||
2. |
האיש באפור
03:37
|
|||
|
איפה הצל שלך? הצל המופלא שלך? (כיסה אותו שלג פתיתי אור מוזהב)
איפה הצל שלך? האור? ההמשך שלך? (המרתי אותו בחריט הזהב)
אל תתפתה אל האיש באפור
אל נא תחשוק בכיסי מעילו
סיטרא אחרא וחורש הוא רעות
קוצר במגל ראש אח, לב אחות
למה ה-לא, מינה? מה זה כבר צל? ( לא כלום פיזיקלי, הוא חסר באור)
ראי בעצמך את אותו שלומיאל (המכשכש בזהב של האיש באפור)
(ירון פישמן)
|
||||
3. |
למה למהר?
03:03
|
|||
|
למה? למה למהר? אין סיבה ממילא אאחר ל-
מה שלא יקרה, הגורל כבד לב ולא רואה
אפורים ימי עתיד ורוע, מרצד ממרפסות וחדרים,
ואני לבי, לבי לבי שוקע בנוסטלגיית השתהות ואיחורים ל-
מה שלא יהיה, אין סיבה, דבר לא יתגלה ב-
מה שלא אראה, אתגלגל עד סוף המעלה
|
||||
4. |
חורף ארוך ובודד
03:25
|
|||
|
לפעמים כשאני עובר ברחוב, אני נפגש בילדותי ונעצב
ואם זה בעץ עליו ישבתי או מראה הדשא בזמן הסתיו
ובטח שאעצב - "זה רק קיץ, בחייך"
נשאר רק חורף ארוך ובודד בלעדיה.
לפעמים כשאני עובר ברחוב, אני נפגש באהבה ישנה ונעצב
ואם זאת חבוקה בזרועות אחר, או בזרועתיו של הסתיו
ובטח שאעצב - "זה רק קיץ, בחייך"
נשאר רק חורף ארוך ובודד בלעדיה.
(ירון פישמן)
|
||||
5. |
||||
|
את ואני מחזיקים ידיים
מול שמש ערב על חוף הים.
בין אלמוגי החול וזפת,
בין שיני הזמן החולף,
בין ידי אנשים זרים.
בינות עיתוני הבוקר הרעים,
מתחת מרפסות זעף וקשיים,
את ואני, שני אנשים
החזיקי בידי ואל תרפי, שיעברו החורפים, רק אל תרפי
ידך צרה צורה בידי, רק אל תרפי, אל תרפי, אל תרפי.
את ואני מצמידים שפתיים
מול לחם בוקר בבית קפה.
בין קריאות נאצה וחרם,
בינות משמני החברה החולה,
ליד נשימות אנשים פרומים.
מדפי הספרים קורעי הלב,
מעל ארובות פולטות חימה,
את ואני, גוף ונשמה
החזיקי בידי ואל תרפי, שיעברו החורפים, רק אל תרפי
ידך צרה, צרורה בידי, רק אל תרפי, אל תרפי, אל תרפי.
|
||||
6. |
תלך על בטוח
03:32
|
|||
|
----------------------
"היא תלך על בטוח; בקווים, בשגרה, בריבוע.
מביתה ולסדר; במשרד, בשעות, עם העדר.
מבפנים היא קורנת; חריפה, רהוטה, מחוננת.
היא תמיד מחייכת וכשהוא לידה היא אחרת
אין מעצורים (אין לה) אין לה חרטות (אין לה) אין אולי, אין מתי, אין לשם מה
איך כל זה קרה, אין לה שום מושג. למה זה ולמה הוא ומה פה נהיה, מה פה נהיה?
הוא אחד שקשה לו; הלילות, החיים, לא הולך לו.
הוא טוב לב זה ידוע; ומוכשר, ונדיב בריבוע.
מבחוץ הוא כבד לסת; גמלוני, חד גוני, גבר גבר.
לעיתים הוא נוגע וכשהוא לידה הוא קורע
אין מעצורים (אין לו), אין לו עכבות (אין לו) אין אולי, אין מתי ואין לשם מה.
איך כל זה קרה, אין לו שום מושג. למה זה ולמה היא ומה פה נהיה, מה פה נהיה, מה פה נהיה?"
|
||||
7. |
ישבתי ושתיתי
04:08
|
|||
|
לזכר התקופה ההיא שבה שווה היה
להשאר ער ולחכות לזריחה , ישבתי ושתיתי
ושתיתי ושתיתי בקבוק אחר בקבוק
והזריחה לא באה, ישבתי ושתיתי, ושתיתי, ושתיתי עד שהיום עלה
לזכר התקופה שלך שבה שווה היה
להשאר ער ולחכות רק לך ישבתי ושתיתי,
ושתיתי ושתיתי בקבוק אחר בקבוק ואת לא באת אלי
ישבתי ושתיתי ושתיתי, ושתיתי, ושתיתי עד שהיום עלה
החגבים והעורבים אינם ערים למצוקותיי
מקרקרים ומנסרים לי את פסקול חיי
גם העצים והשבילים וזיו טל בוקר מאי
מה אכפת להם שיכור המזמר בלי די
ישבתי וקרקרתי וניסרתי ושתיתי עד שהיום עלה
(ירון פישמן)
|
||||
8. |
ארבע לפנות בוקר
02:51
|
|||
|
השעה שמלילה ליום, השעה שמצד לצד. השעה בשביל בני השלושים. שעה מפונה לקריאת התרנגולים. שעה, שהאדמה מתכחשת לקיומנו. שעה, שהרוח נושבת מכוכבים כבויים. שעה חלולה. דוממת, ריקנית. תחתית כל השעות האחרות כולן. אין מי שטוב לו בארבע לפנות בוקר. אם לנמלים טוב בארבע לפנות בוקר - נברך את הנמלים. וכשתבוא השעה חמש, אם אנחנו אמורים להמשיך לחיות.
(ויסלבה שימבורסקה)
|
||||
9. |
לבד, את ישנה
03:45
|
|||
|
כשאני לבד ואת ישנה, אני מרשה לעצמי להרגיש אהבה
אוהב אותך ככ בחדר השני, אני לא יכול לגעת, אני לא יכול לראות
כשאת מחבקת כרית, לא אותי, הפנים שלך מלאות שלווה
כאילו הכרית לבדה, לא אני, מסוגלת להעניק לך אהבה טהורה
אני לא מוכן לפגום בשלווה, לגנוב לך קצת שקט ולא מוצא מקום
לתת לעצמי להרגיש אהבה שאת מפזרת בשבילי בחלום
היא אומרת "אהבה היא ערך, אפשר להבין, אפשר להרגיש"
אני חושב: האם יש דרך לאהוב באמת מבלי להעניש
(ירון פישמן)
|
||||
10. |
היום נלך לישון מאוחר
03:36
|
|||
|
היום נלך לישון מאוחר
ומחשבותינו פזורות כאדוות גלים
נטבול את רגלינו במרבד השכחה
ונקשיב לשקט כאל מוזיקה שלווה
היום נלך לישון מאוחר.
היום נלך לישון מחר
לידי נשימתך תרפרף כמשב עדין
פעם תהי כאן ופעם תאלמי
והשקט יאיר בך כתוך חלל פנימי
היום נלך לישון מחר
נתאפק ונישן מאוחר
את תרדמי אך אני אתאפק
ואצפה ממרחק בעצמי, בשנתי
בתקווה הנואלת, ברגעי קימתי
היום נלך לישון מאוחר, היום נלך לישון מחר
(ירון פישמן)
|
||||
11. |
ירח חם
04:15
|
|||
|
סער גל לבן ניפץ, עמום שמים התחפש לדג ענק בלי קשקשים. והבל פה נלהב נרטב עד שנסגר בפץ פץ.
אינה הולכת בלעדיי, אינה יושבת בלעדיי, אינה שוכבת בלעדיי, אינה אוכלת בלעדיי.
רסס חול בעין ניתז, הבהיק האש עד העפעף, שחום ירוק ונקודות. ושן לבנון התבלבלה, נקרע הסהר מפנינה. היא הצל צל שלי, היא אפל שלי, בהולכי בדרך המחוספסת, היא התאום שלי, ראשי הצף והנוסף, פלסטיק קר נדחק, ויד מוכתמת רועדה, אל חשיכה סמיכה תכליא, גושים של אור ונהרת אלות.
אין לה כלום בלעדיי, אינה נושמת בלעדיי, אינה יודעת בלעדיי, כי אין לה בלעדיי.
טה טי טה טה נגמר הזמן, טה טי טה טה נגמר הזמן, שאז תצעק ירח חם ואין לי אלא לאהוב.
(תהל פרוש)
|
||||
12. |
יין הקיץ
03:57
|
|||
|
פסעתי אל העיר חמוש בדורבנות, זמרתי שיר שלא זמרתי ארוכות
היא ראתה אותי ואת קוצי החיץ, אמרה "תשתה עוד כוס מיין הקיץ"
אוו, יין הקיץ
דובדבנים ותותים ונשיקות מלאך
מזה עשוי ייני, יין קיץ רך
תסיר את הקוצים ונבלה בלי חיץ
אתן לך לשתות מכוס יין קיץ
אוווו...
עיני כבדו והשפתיים רדומות
ניסיתי לעמוד, רגליי הן כה כבדות
היא רכנה אלי ובעיניה גייץ
אמה "תשתה עוד כוס מיין הקיץ"
אווו...
כשהתעוררתי החמה כבר בערה
הדורבנות אבדו, הראש כמדקרה
היא נעלמה עם הארנק, קוצי החיץ
ולי נותר רק טעם, כוס יין קיץ
(תרגום: ירון פישמן)
|
||||
חבורת אטומיק Israel
חבורת אטומיק היא ירון פישמן בשירה, יוקללי וגיטרה, ניב הרמתי במלודיקה וגיטרה, איתי ספורטא בקונטרבס, אסף חסילביץ' ותום קלנר בצ'לו, אורי פורטוגלי בחליל צד ותמר הק בשירה. החבורה עובדת מאז 2002 ואלבומיה מאופיינים בצליל עשיר ופולקלורי ובטקסטים סיפוריים שכמו נלקחו מהשאנסויינרים הצרפתים הגדולים מחד, ומהפולקלוריסטים הגדולים מאידך. ... more
If you like חבורת אטומיק, you may also like:
Sorry I'm So Sensitive
by Bea Stewart
The second EP from Northern Irish singer-songwriter Bea Stewart runs from gentle folk to pillowy pop ballads, all perfectly executed.
go to album
featured on Bandcamp Radio Mar 26, 2024
go to album
featured on Bandcamp Radio Mar 19, 2024
go to album
Six and Forty-Six
by Riccardo La Foresta & James Ginzburg
Percussionist and sound artist Riccardo La Foresta joins musician and producer James Ginzburg for a fluid collaborative experiment.
go to album
The Room
by Fabiano do Nascimento & Sam Gendel
featured on Bandcamp Radio Jan 9, 2024
go to album
Stirring Americana set to acoustic arrangements and topped by the legendary Alice Gerrard’s lovely, world-wise voice.
go to album
Michelle Stodart’s folk music captures hope in melancholy, addressing the transformational aspects of the most challenging times.
go to album
